פלאפון תקשורת בע"מ נ' רצעבי

החלטה

בפני התנגדות הנתבע לביצוע תביעה כספית של המשיבה.

לאחר שהוסכם בדיון שהתקיים ביום 13.03.2011, כי המועד להגשת ההתנגדות יוארך עד למועד הגשתה, אדון בהתנגדות לגופה -

הנתבע טען בהתנגדותו כי שני המכשירים שרכש מהמשיבה אינם בשימושו מאז שנותקו הקווים על ידי התובעת וביקש להחזירם לרשותה, לשווא.

הנתבע טען עוד כי התובעת לא קיזזה מהחוב סך 1,628 ₪ ששילם לה על חשבון החוב.

בסע' 6 לתצהירו, טען: "התביעה מבוססת על חיובים שאת מרביתם שילמתי בהוראת קבע בהתאם להערותיי הרשומות בכתב ידי על החיובים המפורטים בהודעת המשיבה". עיון בנספח ב' להתנגדות מעלה כי הנתבע צירף הודעות דרישה, הנושאות חותמת דואר כי שולמו, וכן פירוט חיובים הכולל הערות שונות בכתב ידו, שלא ניתן להבין את טיבן, למעט שאותם חיובים נפרעו בהוראת קבע.

למותר לציין שהנתבע לא צירף תדפיס חשבון בנק על מנת להוכיח שחלק מהחיובים אומנם נפרעו בהוראת קבע כפי שרשם בכתב ידו.

ב"כ התובעת המלומד, ויתר על זכותו לחקור את המבקש בחקירה שכנגד. הוא טען כי הנתבע הציג טענה סתמית מבלי לפרט סכומים, מספרי חשבוניות, דרכי פירעון אחרות וכיוב'.

ב"כ התובעת הפנה לכך שהודעות החיוב המשולמות, אינן רלוונטיות לתביעה (עמ' 2 שורות 14-16 לפרוטוקול), ובנוסף מדגיש שהמבקש לא צירף, כאמור, סימוכין מהבנק.

לטענת התובעת, התביעה מבוססת גם על יתרת תשלום בגין ציוד וכן על פיצוי מוסכם, הכל בגין חילול הוראות הקבע של המבקש, ואי תשלום החוב באופן אחר.

מאידך, טען הנתבע כי במהלך החודשים הראשונים של שנת 2010, שילם את החיובים בהוראת קבע, אולם התביעה כוללת סכומים שלא הגיעו לחיוב בבנק.

יצוין כי הנתבע לא תמך טענותיו בדבר, למרות שבנקל יכול היה להמציא דפי תנועות בחשבון העו"ש להוכחת האמור.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הן בדיון והן לקראת מתן החלטה זו, סברתי כי בפי המבקש עילה יחידה למתן רשות להגן והיא הימנעות המשיבה מלהמציא לעיונו מסמכים על פי דרישתו. דא עקא, שאף דין טענה זו להידחות בסופו של יום, משום שחרף האפשרות שניתנה לנתבע להציג לתיק העתקי הדרישות ששלח, על פי טענתו, לתובעת – לא הומצא דבר.

אכן, לא מצאתי דבר בבקשתו של הנתבע.

טענותיו לא זכו לגיבוי בסימוכין בכתב שניתן היה להמציא בקלות.

טענותיו כלליות וסתמיות וחלקן אף בלתי רלוונטיות בעליל.

אף הטענה היחידה לא תזכה למתן רשות להגן משהנתבע בחר לזנוח אותה ולא המציא את מכתביו לתובעת בעניין המצאת מסמכים.

אשר על כן, הבקשה נדחית על כל חלקיה.

הצו לעיכוב ההליכים מבוטל בזה.

הנתבע ישא בהוצאות בסך 1200 ₪.